Monthly Archives: פברואר 2016

אבטלה נמוכה, תעסוקה גבוהה ופריון נמוך

productivity innovation

 

הכלכלן הראשי של Citigroup מדבר בדאגה על רמת הפריון בארה"ב. למרות שערי תעסוקה גבוהים במיוחד, לאחר התאוששות מהמשבר הכלכלי העולמי של 2008, הרי התעסוקה הינה ברמת פריון יציבה וללא כל מגמת שיפור.

שעור תעסוקה גבוהה, אך בפריון נמוך יחסית, איננה מביאה למקסום הרווחה כלכלית.

הכלכלן הראשי של Citigroup, קושר בין הפריון הנמוך, להעדר השקעות בתשתית ובהון ייצור בארה"ב בשנים האחרונות. זאת בנוסף להעדר חינוך טכנולוגי והכשרה לחדשנות. היקף התעסוקה אכן גדל, אך הוא נובע בעיקר מגידול בצריכה. גידול בצריכה, לא צפוי להביא לצמיחה ולרווחה לאורך זמן ללא גידול תואם בהשקעות בתשתית ובהון ייצור וללא גידול בפריון בהתאמה.

רמת הפריון בארה"ב גבוהה ביותר ביחס לפריון בשאר המדינות המפותחות, אולם יציבות והעדר מגמת שיפור מדאיגה.

רמת הפריון בישראל, נמוכה משמעותית בהשוואה לרמת הפריון בארה"ב. זאת כשלעצמה סיבה לדאגה. הדאגה מתגברת, כאשר הנתונים מראים על צמצום משמעותי ואף עצירה של ההשקעות בהון ייצור בתקופה האחרונה.

ללא השקעה משמעותית בהון ייצור ובפיתוח חדשנות ויכולת תחרותית, רמת הפריון בישראל צפויה להמשיך ולדשדש ולצמצמם את התחרותיות של המשק הישראלי, ובהמשך את הצמיחה, רמת התעסוקה והרווחה החברתית.

פריון ותחרותיות בישראל – התייחסות לסקירה כלכלית על ישראל של ה OECD לשנת 2016

הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי[1] ( OECD – Organization for Economic Co-operation and Development), פרסם בסוף ינואר 2016,  סקירה כלכלית על ישראל ל 2016.

בדוח ל 2016 קיימת בין השאר התייחסות מעמיקה לנושאי הפריון והתחרותיות של המשק הישראלי. היותה של ישראל חברה בארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי, נותנת לישראל ערכים רבים. אחד המרכזיים שבהם היא יכולת המידוד (Benchmark), והשוואה למקובל ולטוב ביותר (Best Practice).

אולם, כמו במקרים רבים אחרים בהם נעשה שימוש במידוד (Benchmark) בתהליכי חשיבה ותכנון אסטרטגיים, ובמיוחד כאשר עוסקים במדיניות ציבורית, נדרשת קריאה ביקורתית של הניתוחים וההשוואות ובוודאי של שלב ההמלצות.

בניתוח האסטרטגי חשוב להבחין בין קווי הדמיון לקווי השוני. ובמיוחד הכרחי להבין את הפער בין ממוצע לשכיח, כאשר הניתוח הוא כמותי בעיקרו. במיוחד חשוב להבין מגמות ולא להסתפק בתמונת מצב בנקודת זמן מסוימת.

צמיחת המשק הישראלי

ה OECD מציין כי קצב הצמיחה בישראל מזה למעלה מעשור, גבוה ביחס למרבית מדינות OECD האחרות.

Real GDP Growth

למרות צמיחה שנתית בקצב גבוה יותר מהממוצע מאז 2004, עדיין התוצר לנפש בישראל, נמוך ממוצע ה OECD.

למרות שנשמר פער בקצב הצמיחה, הרי הפער הולך ומצומצם בשנים האחרונות והתחזית צופה המשך צמצום הפער בקצב הצמיחה. בהיותה של ישראל כלכלה מוטת ייצוא והתלות של הייצוא הישראלי  במדינות ה OECD, (כמעט 70% מכלל הייצוא), תביא לכך שללא פיתוח יכולות ייצוא משמעותיות, גם לשווקים מתעוררים, היכולת של המשק הישראלי לשמר צמיחה ולסגור פערים אל מול המדינות המפותחות תצומצם.

 

תעסוקה

מאז 2007 רמת התעסוקה בישראל, נמצאת ברמות גבוהות יותר מאשר במדינות ה OECD ואף במגמת שיפור משמעותי. במיוחד בולטת לטובה התעסוקה בישראל בקרב צעירים. אולם תעסוקה גבוהה משולבת פריון נמוך לא תביא לרווחה כלכלית וחברתית.

Reak GDP Growth

פריון

פריון העבודה בישראל נמוך, והפערים בהשוואה למדינות המובילות ב OECD הולכים ומתרחבים.

.GDP per hour worked

ניכר כי שעות העבודה הרבות המקובלות בישראל, אינן רק תוצאה של חריצות, אלא גם קשורות בצורך לגשר על פערי פריון העבודה בין ישראל לבין יעדי הייצוא העיקריים של ישראל.

אולם קיים קשר הפוך בין כמות שעות העבודה הממוצעת לעובד ובין רמת הפריון לשעת עבודה. אין זה רק עניין של תפוקה שולית פוחתת, רמת פריון העבודה הבסיסית של העובדים בישראל נמוכה יחסית, ונדרשות להם יותר שעות על מנת לייצר את התוצר אשר יפרנס אותם ויאפשר התמודדות תחרותית במקומות בהם היא רלוונטית.

שעות עבודה ארוכות בפריון נמוך, פוגמות באיכות החיים.

Relationship between hours worked and productivity (OECD Contries, 1990 - 20120

עוני

שיעור העוני היחסי בישראל גבוה משמעותית בהשוואה למדינות ה OECD. הניתוח מוצג על פי שיטת המדידה המקובלת בישראל. במדינות המפותחות 'קו העוני' מוגדר להיות מי שהכנסתו נמוכה מ  60% מההכנסה החציונית. בישראל לעומת זאת מוגדר קו העוני כ-50% מההכנסה החציונית. החישוב נעשה לפי מספר ה"מבוגרים הסטנדרטיים" במשק בית,  בדרך חישוב זאת, העוני לאדם יחיד נמוך משמעותית מקו העוני למשפחה שבה שלושה ילדים. בישראל מדינה עם אוכלוסייה צעירה יחסית ומשקי בית גדולים יחסית באופן משמעותי בהשוואה למדינות מפותחות, היקף העוני מטריד במיוחד.

Families with disposable income less than 50% of median

שתי היבטים מטרידים במיוחד בקשר עם העוני בישראל. שיעור העניים אשר עובדים. ופערי השכר בישראל.

פריון ותחרותיות

ה OECD  קושר ישירות בין רמות הפריון, התחרותיות ובין רמת החיים של תושבי ישראל ומנתח את מצבה של ישראל במספר היבטים מרכזיים.

ראשית, ה OECD מצטט מתוך מחקר של מכון מילקן המתאר את הפערים ההולכים ומתרחבים בין פריון ענפי התעשייה בישראל ובין הפריון של ענפי המסחר והשירותים. פריון ענפי התעשייה בישראל נמצא במגמת שיפור מוחלטת ויחסית בעוד שפריון ענפי המסחר והשירותים בישראל, בוודאי שאינו משתפר ומצוי בנסיגה לעומת שנות ה 90. בהיותם של ענפי השירותים והסחר בישראל, בעלי מאפיינים מקומיים עם חשיפה מינימלית לתחרות,  רמות המחיר בהם גבוהות יחסית ובכך גם נגרמת הטיה של נתוני הפריון במגזר המסחר והשירותים כלפי מעלה!

Productivity in manufacturing and trade and services

מאידך, מעניין לראות כי הירידה המשמעותית במחירי התקשרות בישראל מאז 2013, שבאה עם גידול בתחרות, לא הביאה לירידה בפריון של ענפי השירותים. נראה כי הגמישות היחסית שאפיינה את ספקי שירותי התקשורת, אפשרה להם להתאים עצמם לסביבה העסקית החדשה.

תחרותיות

ה OECD  מציג ניתוח השוואתי של מדד  חסמי הייבוא לישראל, על פיו חסמי הייבוא בישראל גבוהים משמעותית מהמקובל במדינות ה OECD.

Differential treatment of foreign supplliers

בנוסף בראיית ה OECD,  הרגולציה בישראל בהקשר של מוצרי צריכה בולטת לרעה באופן משמעותי בהשוואה למדינות אחרות ב OECD:

Economy-wide product market regulation

ניתוח מעניין, מציג השוואה בין התוצר לנפש במונחי שווי כוח הקניה למחירים ההשוואתיים. ברוב המדיניות מתקיים יחס ישיר, בין המחירים ההשוואתיים לתוצר לנפש. ישראל בולטת לרעה, ברמה הגבוהה ביותר של מחירים ההשוואתיים ובמיוחד כאשר אלה מושווים אל התוצר לנפש המתוקנן במונחי כוח הקנייה.

Per capita GDP and comparative price levels

ייתכנו שני הסברים אפשריים לפער הייחודי לאורך זמן, בין התוצר המקומי ורמת המחירים בישראל. הסבר אפשרי אחד, הוא כי חלק לא מבוטל, מהמקורות של המשק הישראלי, מקורם מחוץ לישראל והם אינם חלק נכללים בחשבונאות הלאומית במונחי התוצר המקומי, אולם משמשים לצריכה מקומית ובכך תורמים לביקוש המקומי, ומשפיעים על רמות המחירים.  היותה של ישראל מדינה קולטת עליה ובשנים האחרונות, במיוחד עליה ממדינות מפותחות, יכול לאשש את הסברה כי חלק ממקורות ההכנסה של העולים נשארו במדינות המוצא.

הסבר אפשרי אחר לפער בין התוצר המקומי לרמות המחירים, הוא שיעור גבוה יחסית של 'כלכלה שחורה'. היחס הדומה בין התוצר לנפש ומחירים יחסיים בין ישראל ליוון עשוי לאשש השערה זאת.

רמות המחירים בישראל

הדוח מציג ניתוח יחסי של רמות המחירים על ההוצאה הפרטית בישראל בהשוואה לממוצע ה OECD.

Selected price levels

הנתונים מראים שונות לא מבוטלת ברמות המחירים של מרכיבי צריכה פרטית. מרבית מחירי מרכיבי הצריכה הפרטית בישראל, גבוהים בהשוואה למדינות ה OECD. אולם ניתן להבין בשלוש קבוצות של מרכיבי צריכה פרטית.

  1. קבוצת מרכיבי צריכה בהם המחרים בישראל גבוהים במעל 20% מעל הממוצע במדינות ה OECD, כגון חלב, גבינה וביצים, שמנים אך גם משקאות לא אלכוהוליים.
  2. קבוצת מרכיבי צריכה בהם המחירים בישראל, גבוהים בעד 20% מעל ממוצע ה OECD דוגמת תחבורה, ביגוד והלבשה, מכשירים לבית.
  3. קבוצת מרכיבי צריכה בהם המחירים בישראל נמוכים במעט ביחס לממוצע ה OECD.

המלצות ה OECD כוללות אימוץ של תהליכי ייבוא מזון רגיש ולא רגיש כמקובל ב EU., לפעול לצמצום חסמים רגולטורים וריכוזיות בשרשרת הערך של ענף המזון ולשנות את תפיסת התמיכה והסיוע לחקלאות מהגדרת מכסות ומחירים והצבת חסמי ייבוא גדולים, לתמיכה ישירה בחקלאים.

מרבית מוצרי המזון בישראל, למעט פירות וירקות, אשר בישראל הם מייצור מקומי, גבוהים בישראל ביחס למדינות ה OECD. מוצרי המזון שמקורם בחי, חלב, גבינות וביצים גבוהים במיוחד מעל 40% מעל הממוצע, אף שגם מוצרים אלה מתאפיינים בייצור מקומי. מגדלי הפירות והירקות בישראל אומנם רשאים לבצע רמה מסוימת של תיאום ביניהם אולם ההבדל העיקרי גידול פירות וירקות ובין מוצרי המזון שמקורם בחלב, גבינות וביצים הוא בכך שבייצור חלב וביצים קיימת הסדרה של הכמויות וחלוקת מכסות ואף יותר מכך ישנו פיקוח ממשלתי על המחירים. נראה שהפיקוח והרגולציה מביאים ליציבות יחסית של המחירים אך ברמות מחיר גבהות יחסית.

מחירי הבשר והדגים בישראל, אשר המקור של עיקרם הוא מייבוא, גבוהים יחסית. ההסבר המקובל למחירים הגבוהים יחסית  של בשר ודגים בישראל הוא נושא הכשרות המורכבת יחסית, דבר שאינו מאפשר רמה תחרותית גבוהה.

השונות של המחירים היחסיים של מוצרי מזון בהשוואה למדינות ה OECD, מראה כי ריכוזיות בשרשרת הערך החקלאית, לא יכולה להיות הסבר מספק לנושא המחירים הגבוהים.

ענף המכשירים לבית, נחשב לתחרותי במיוחד. היקף הייצור המקומי של מכשירים לבית נמוך וכמעט ואין הגנות וחסמים. רמת התחרותיות של הענף נחשבת לגבוהה יחסית ומספר המותגים הגלובליים המיוצגים בישראל גבוה. תמונה תחרותית דומה מתקיימת גם בענפי האופנה וההלבשה.  למרות זאת רמות המחירים בישראל, גם בענפים בהם כמעט ואין ייצור מקומי ועיקר הצריכה מקורה בייבוא, רמות המחרים גבוהות יחסית. חסמי ייבוא לישראל לא יכולים להיות הסבר מספק לרמת המחירים הגבוהה יחסית למוצרי ייבוא עם רמת תחרות גבוהה.

מאידך, הניתוח מראה כי מחירי הדיור בישראל דומים למקובל בשאר מדינות ה OECD. בנוסף עלות שירותי החינוך בישראל נמוכה יחסית.

 

 

 

 

 

 

 

[1] ארגון בינלאומי של המדינות המפותחות המקבלות את עקרונות הדמוקרטיה הליברלית והשוק החופשי. ישראל הפכה לחברה מלאה  בארגון ב 7 בספטמבר 2010.